מתי הירידה במשקל אמיתית?

הנה ההסבר:
כשאנחנו רוצים לרדת במשקל, אנחנו בדרך כלל עושים כל מיני פעולות כמו:
“להוריד לחם/פחמימות”, “לא לגעת במתוקים”, “לא לאכול אחרי 18:00 בערב”,
“לא לאכול בבוקר”, “בצהרים לאכול סלט”, “לא ללכת למסעדות”, “לאכול רק דל שומן”,
אפילו “לעשות ספורט 3 פעמים בשבוע”, וכן הלאה…
לרוב, הפעולות האלה מניבות ירידה במשקל, לכאורה בדיוק כמו שרצינו.
חוץ מדבר אחד שאנחנו מפספסים.
הפעולות האלה בדרך כלל זמניות. מה הכוונה זמניות?
לא באמת תכננו להמשיך כל החיים לא לגעת בפחמימות,
לא באמת הבנו את המשמעות של לא לאכול בערב לאורך הרבה זמן,
לא בטוח מתחשק לנו להמשיך לאכול סלט קבוע, וכו’.
כמו שכשאכלנו אחרת, המשקל ירד.
ככה כשהפעולה הזמנית נגמרת ואנחנו חוזרים לאכול כמו קודם, המשקל חוזר.
כי משקל הוא נגזרת ישירה של האכילה שלנו.
ואם לא באמת סידרנו את האכילה, אז גם הירידה שלנו במשקל לא אמיתית.
אם אנחנו רוצים תוצאה קבועה במשקל, אנחנו צריכים התנהלות קבועה באכילה.
זה לא אומר שאני צריכה לאכול כל פעם את אותה מנה או באותה שעה, חס וחלילה!
זה יכול להיות מאוד לא כיף לאכול ככה.
התנהלות קבועה באכילה זה אומר שאני עושה סדר מבחינת כמה-מתי-איך-ומה אני אוכלת
באופן עקרוני, ומכניסה את זה למסגרת אכילה שאני מקיימת לאורך זמן.
איך אני מקיימת אותה בהתמדה? כי אני לא מנסה לעשות “זבנג וגמרנו” עם “לא לגעת במתוקים” ואז כח הרצון שלי מיום ליום נשחק ונגמר.
במקום זה, אני מתאמנת על מיומנויות אכילה ואז מיום ליום היכולת שלי נבנית ומתחזקת.

יש טקטיקה שכיחה שאנחנו אומרים לעצמנו:
“קודם אני ארד במשקל ואז אני אתחיל לשמור…”
אני מבינה את זה לגמרי ועשיתי את זה בעצמי טריליון פעמים.
אבל לצערי, נדיר שזה עבד למישהו בטווח הארוך.
לי ולמאות האנשים שליוויתי זה ממש לא עבד.
הדבר היחיד שעבד לנו, זה לעשות את הדרך של לסדר את האכילה,
לתת למשקל לרדת בקצב אחר, אבל לייצר ירידה אמיתית.

אגב, ככה בדיוק “רזים אמיתיים” שומרים על המשקל הרצוי שלהם לאורך חיים שלמים.