מתכוננים להוריד משקל הקיץ? טפלו בסימפטום הערב

מאת מיטל הושמנד

מכירים מישהו שנהנה מיום של חמסין? גם אני לא… אם כבר אז להיפך. רוב האנשים שאני נפגשת איתם בעבודה שלי הם אנשים שימי חמסין שנואים עליהם במיוחד כי זה מזכיר להם שהקיץ כבר כאן ושהם עדיין לא התכוננו אליו מבחינת מראה הגוף הרצוי. אם גם אתם החלטתם להתכונן לקיץ ולעבור אותו הפעם עם הרגשה טובה יותר לגבי הגוף שלכם, לא תצליחו לעשות את זה מבלי לטפל טוב יותר ב”סימפטום הערב” שלכם.

כולנו מכירים את “סימפטום הערב”. במשך כל היום עד הערב אנחנו מצליחים לשמור על סדר בארוחות, מצליחים להמנע מנשנושים ואולי אפילו לשתות מים. אבל, כשמגיע הערב, אנחנו כבר לא מצליחים לעמוד בפיתוי, יותר מידי מתחשק לנו לאכול, קשה לנו לוותר על הנשנוש מול הטלוויזיה ואנחנו חייבים להתפנק עם איזה משהו מתוק או מלוח. אז למה בערב אנחנו מאבדים שליטה?  

מסתבר ש”סימפטום הערב” קשור לדינמיקה הטבעית של שריר “השליטה העצמית” שלנו. פרופ’ רוי באומייסטר, חוקר בינלאומי בתחום המשמעת העצמית, מצא במחקרים שלו שהשליטה העצמית שלנו היא שריר מנטאלי שפועל בדיוק כמו כל שריר פיזי אחר בגוף. מה הכוונה? ברגע שאנחנו מפעילים שריר מסוים בגוף למשך כל היום (נניח נעמוד כל היום על הרגליים, חלקנו אפילו על עקבים…), אז בסוף היום השריר הזה יהיה עייף מאוד וחלש ונרצה רק לשבת ולתת מנוחה לרגליים (ולגב). אותו הדבר קורה גם עם שריר השליטה העצמית שלנו. מבלי להיות מודעים לכך, אנחנו מפעילים את השריר הזה נון-סטופ לאורך כל היום אל מול שפע הפיתויים והגירויים שסובבים אותנו: מישהו מביא לעבודה עוגה שנשארה מהאירוח של יום שבת ואנחנו “עושים שריר” ומסרבים בנימוס; המלצר בארוחה מציע לנו את לחם הבית ביחד עם הסלט ואנחנו שוב “עושים שריר” ומוותרים על הלחם החם למרות שהריח משגע אותנו… ואז – אחרי שהפעלנו את שריר השליטה העצמית שלנו לאורך כל היום – אז מגיע הערב והשריר שלנו כבר סחוט מעייפות ורוצה מנוחה, והתוצאה? אנחנו נכנעים לפיתוי ומתחילים להשתולל עם האכילה…  

אחרי שהפעלנו את שריר השליטה העצמית שלנו לאורך כל היום – אז מגיע הערב והשריר שלנו כבר סחוט מעייפות ורוצה מנוחה, והתוצאה? אנחנו נכנעים לפיתוי ומתחילים להשתולל עם האכילה…

אז מה עושים? קודם כל משנים את הנחת היסוד המוטעית. אם עד עכשיו הנחתם שלאכילת הלילה שלכם אין פתרון כי חשבתם שהבעיה היא שאתם עייפים מידי, אז עכשיו אתם יודעים שהבעיה היא לא העייפות שלכם אלא העייפות של שריר השליטה העצמית שלכם. עם ההבנה המתוקנת הזו אפשר למצוא דרכים לשמור חלק מהכוחות של שריר השליטה העצמית גם לשעות הערב המאתגרות.   

פרופ’ באומייסטר מציע שני כלים פרקטיים: הכלי הראשון זה להמנע מפיתויים לאורך היום ככל שניתן. אם אתם מעדיפים לאכול סלט בהפסקת הצהרים אז אין שום היגיון ללכת דווקא למסעדה איטלקית, לראות את כולם אוכלים פסטה בשמנת ולהזמין סלט. עדיף לאכול את הסלט במקום עם פחות גירויים. באותו האופן, מיותר ללכת לחדר הישיבות בעבודה כי מישהו הביא לשם עוגת שמרים טרייה. אם אתם יודעים שאתם מעדיפים לא לגעת בעוגות אז ותרו מראש על הביקור בחדר הישיבות.
הכלי השני זה ליצור לעצמכם לאורך היום כמה שיותר הרגלים קבועים וסגורים מראש. למשל, קבעו לעצמכם תפריט קבוע וידוע מראש לארוחות הבוקר כדי שלא תצטרכו בכל בוקר מחדש להתפתל אל מול האפשרות בין כריך בריא לבין מאפה שקדים. הרגל קבוע אינו חלק מהמערכת הרצונית אלא חלק מהמערכת האוטומטית שלנו ולכן הוא לא מבזבז לנו אנרגיה של שליטה עצמית וכח רצון.

ככל שתתנו לשריר השליטה העצמית שלכם יותר מנוחה לאורך היום ותפסיקו להתיש אותו מול פיתויים מזדמנים ומיותרים, כך הוא יהיה שם לצידכם רענן יותר ומוכן לפיתויים של שעות הערב.

ככל שתתנו לשריר השליטה העצמית שלכם יותר מנוחה לאורך היום ותפסיקו להתיש אותו מול פיתויים מזדמנים ומיותרים, כך הוא יהיה שם לצידכם רענן יותר ומוכן לפיתויים של שעות הערב.

אהבתם את המאמר? שתפו אותו עכשיו בלחיצה:

שתפו בפייסבוק
שתפו בגוגל פלוס
שתפו בלינקדאין