לא חייבים להשמין בחג - מדריך לחשיבה רזה

מאת מיטל הושמנד

פורסם במדור הבריאות של ynet

כשאנחנו חושבים על ארוחות החג והקלוריות הנוספות שממתינות לנו, הקילוגרמים העודפים נתפסים כמעין גזירת גורל. אם תנסו את שיטת הקואוצ’ינג הבאה, אולי תגלו שהצלחת הרבה פחות מעניינת מהאורחים שיושבים סביבכם, ושהכל עניין של גישה.


בואו נתחיל ממה שלא יהיה בכתבה הזו: לא תהיה פה מילה אחת על הקלוריות שיש בכל מנה בשולחן החג, וגם לא עצות בסגנון “שתו מים או אכלו ביצה קשה כחצי שעה לפני הארוחה”. בעיניי, הגיע הזמן למשהו אחר, אפקטיבי יותר – אימון להרזיה ולאורח חיים בריא.


בכתבה הזו אני מציעה כלי אימוני שברגע שתלמדו להשתמש בו תרגישו שאבן גדולה ירדה לכם מהלב ושאתם מסוגלים לבצע שינויים בהצלחה רבה יותר. הפעם נרתום את היכולת הזו כדי לשמור על הגוף שלנו בתקופת החגים. לא אני המצאתי את הכלי הזה, אך העיקרון שלו הוא כזה – מחשבות ורגשות קודמים לפעולות ולתוצאות.


“חייבים” להעלות 2 קילו בחגים?
הנה דוגמה פשוטה שממחישה את העיקרון: נניח שהבוס שלכם מבקש שתישארו היום שעה נוספת בעבודה, ונניח שאין לכם באמת תוכניות אחרות לשעה הזאת. מה תעשו? התשובה היא שזה תלוי במה שאתם חושבים על הבקשה שלו, ובמה שזה גורם לכם להרגיש.


אם אתם חושבים שהבקשה סבירה ושהוא ביקש בצורה נאותה, יש סיכוי טוב שתרצו ללכת לקראתו ותישארו בעבודה. לעומת זאת, אם תחשבו שהבקשה אינה במקומה או שהוא פנה אליכם בצורה לא נאותה, יש סיכוי טוב שתכעסו ותמצאו תירוץ כדי לא להישאר עוד שעה שם.
תתפלאו, אבל זה מה שמשפיע על ההתנהגות שלנו בכל דבר בחיים, בכל רגע נתון, גם אם אנו לא מודעים לכך. לכן, כשאתם רוצים לבצע שינוי בהתנהגות מסוימת, כדאי שתבדקו קודם מה אתם חושבים ומרגישים בעניין, ותתחילו את השינוי משם.


מה רובנו חושבים על ארוחות החג? הנה קטע משיחה שכיחה בין שני אנשים לקראת החגים:
א’: “אוי, עוד מעט החגים מגיעים”.
ב’: “כן, איזה בלאגן, כמה אוכל, ואי אפשר להתחמק מכל הקינוחים והפיצוחים בסוף“.
א’: “אנחנו עוברים רק מארוחה לארוחה וצריכים לא להעליב אף אחד שהכין אוכל. אין מצב שלא נעלה שני קילו בחגים האלה”.
אם החג נתפס ככה אצלנו, רק מתבקש שלקראת הארוחה ובמהלכה נרגיש בעיקר לחץ ומתח, ושמדובר בקרב אבוד מראש. ברגע שניגע במאכל שמוגדר כ”אסור” מיד נחשוב “ידעתי שאני לא מסוגל להתמודד עם הארוחות האלה. זה חזק ממני”, ומשם רק נמשיך להתנהג באותו אופן שגורם לנו לעלות במשקל: נבחן את כל מה שמוגש לשולחן, נהיה עסוקים בצלחת ובלעיסה, נאכל מהר יחסית, נחטוף ביס מפה ומשם, נרגיש שהבטן מתחילה להתפוצץ – וההמשך ידוע.

“אנחנו תופסים את מפגש החג באופן צר להחריד. המוח שלנו, שעושה כל הזמן הכללות, תוך כדי עיוותים והשמטות – כי ככה הוא יודע לפעול – גורם לנו להתמקד בעיקר בנושא אחד: הארוחה, האוכל וכל מה שקשור בהם. “

יצור שינוי מהשורש

אנחנו תופסים את מפגש החג באופן צר להחריד. המוח שלנו, שעושה כל הזמן הכללות, תוך כדי עיוותים והשמטות – כי ככה הוא יודע לפעול – גורם לנו להתמקד בעיקר בנושא אחד: הארוחה, האוכל וכל מה שקשור בהם.

 אמנם אין ספק שאוכל טעים עשוי להיות אחד המרכיבים הטובים בכל מפגש חברתי, אבל המוח שלנו הפך זאת לעניין המוביל וויתר בדרך על הזדמנויות חשובות.

הנה שיחה לדוגמה בין שני אנשים שלמדו להסתכל אחרת ולחוות אחרת את רוח החג:

א’: “איזה כיף, החגים מגיעים! סוף סוף תהיה לי קצת הפוגה מהעבודה”.

ב’: “כן, בערב החג אצליח להתעדכן עם בני משפחה שלא ראיתי הרבה זמן, לשתות קצת יין טוב”.

ג’: “ולטעום ממה שאחרים מבשלים, ולצחוק על מה שתמיד יוצא מלוח מדי או יבש מדי…”.

 כשהאוכל חוזר לפרופורציה המקורית והמתאימה שלו, הוא כבר לא מסתיר לנו את שפע ההזדמנויות הנוספות שמחכות לנו בתקופת החגים. וכשמצליחים להסתכל על זה ככה, מגיעים לארוחה עם הרגשה טובה ומתנהגים באופן שתומך בשמירת המשקל שלנו: מתרווחים בכיסא, משוחחים, אוכלים לאט, צוחקים, עסוקים בילדים או בהדחת הכלים, ובקיצור – חוגגים באמת ולא רק עם האוכל.

 עכשיו אולי תצליחו לראות עוד משהו שלפני כן לא שמתם לב אליו. כשתשבו לארוחת החג הקרובה, הציצו באנשים סביבכם, באלה שתמיד שומרים על הגזרה ולא ידעתם איך הם מצליחים לעשות את זה. עכשיו תוכלו לראות עד כמה הם מגיעים לארוחה במצב רוח טוב, מוזגים לעצמם כוס שתייה, לא ממהרים בכלל לקום למזנון האוכל, משוחחים וצוחקים עם הנוכחים ומרשים לעצמם ליהנות מהזמן המיוחד הזה שהחגים מציעים.

 אם עד היום רציתם להגיע לתוצאות דומות לשלהם, כדאי להתחיל גם לחשוב ולהרגיש כמוהם – אחרי המחשבות והרגשות האלה, גם ההתנהגות שלכם “תבין את המסר” ותתאים את עצמה להלך הרוח החדש.

 

הנה דוגמא מהחיים: אני מכירה באופן אישי בחור לא צעיר (הוא כבר סבא, למעשה), שמאוד אוהב מתוק משחר ילדותו. הוא יודע שזה לא הכי בריא בעולם, ובכל זאת הוא בדעה צלולה בוחר להתפנק עם מתוק. יחד עם זאת, הוא גם אוהב להסתובב עם מימדי גוף מחמיאים וחטובים ולשם כך הוא יוצא לריצת בוקר ספורטיבית וארוכה מידי בוקר. זו הדרך שהוא מצא לעצמו וזה מה שהוא מוכן לשלם כדי ליהנות מכל מה שמתאים לו.


אז הפעם, כאשר אתם עושים את התכניות לשנה החדשה, השקיעו מחשבה ותשומת לב כבר בשלב התכנון ובדקו:

  • האם “המטרה” מוגדרת נכון לפי הרווח שאתם רוצים להשיג, ושכבר המחשבה על זה עושה לכם חשק להתחיל.
  • האם “הדרך” מוגדרת נכון לפי הוויתור או המחיר שאתם מוכנים לשלם.

    כאמור, הקפידו להכין מראש יותר מדרך אחת אפשרית, כי הגמישות לנוע ולנסות את הדרכים היא זו שתאפשר לכם למצוא את הדרך הייחודית שמתאימה בדיוק לכם.

אהבתם את המאמר? שתפו אותו עכשיו בלחיצה:

שתפו בפייסבוק
שתפו בגוגל פלוס
שתפו בלינקדאין